פסק-דין בתיק ע"א 31889-09-10

ההליך:

1.         הערעור הוא על פסק הדין של בית משפט השלום בחיפה (כב' השופטת עדי חן-ברק) בתיק ת"א 6692-08-09, מיום 15/8/10 לפיו חוייבה המערערת לשלם למשיבה סכום של 38,200 ש"ח בצירוף שכר טרחת עו"ד בסך של 4,000 ש"ח + מע"מ להשיב את האגרות ששולמו על ידי המשיבה וכן להשיב את שכר טרחת עדים שזומנו על ידה.

2.         בבית משפט השלום הגישה המשיבה (להלן: גב' קזמוז או המשיבה) ביום 9/8/2009 תביעה  נגד המערערת (להלן: גב' אלבז או המערערת) להשבת כספים אשר שולמו על ידה, לגרסתה, במהלך שנת 2009 - בין באופן ישיר ובין בעקיפין - לצורך טיפול משפטי, על בסיס הצגת מצג כוזב ותרמית על ידי המערערת, לפיהם היא עורכת דין במקצועה. בדיעבד התברר כי  המערערת אינה עורכת דין, מה שמנע ממנה גם לטפל בעניינה, כפי שהבטיחה.

הרקע:

3.         אין חולק כי עובר למועד הרלוונטי, הייתה המערערת סטודנטית למשפטים, ועבדה במשרדו של עו"ד בנו גנות בחיפה. המערערת הייתה בעלת הדירה בה היה המשרד. בנוסף להיותה מנהלת המשרד, עבדה גם כטרום מתמחה, כאשר היא עבדה לצד עו"ד גנות ועורכת דין נוספת במשרד, עו"ד מנאע. עוד מוסכם, כי המערערת לא גבתה דמי שכירות מעו"ד גנות והוא אף לא שילם לה שכר.

4.         על פי פסק הדין של בית משפט השלום הכירה המשיבה את המערערת באמצעות חברתה (גב' הראל), שהמליצה לה על המערערת כ"עורכת דין טובה". עוד נטען בכתב התביעה, כי גב' קזמוז העבירה לגב' אלבז כספים, כנגד ההבטחה שגב' אלבז תטפל לה במספר עניינים, כאשר היא יוצרת אצל גב' קזמוז מצג שגוי לפיו היא עורכת דין, וככל שנוצר מצג כזה - גם אם המערערת לא אמרה לה מפורשות שהיא עורכת דין, לא דאגה לתקן את הרושם שאינה עורכת דין.

משהתברר למשיבה כי המערערת אינה עורכת דין, הגישה הראשונה תלונה במשטרה (אישור על הגשת התלונה מיום 26/4/09). המשטרה חקרה את הנושא - חקירת המערערת בחשד לביצוע עבירות של קבלת דבר מרמה ואיומים והעבירה החומר לפרקליטות  מחוז חיפה, לצורך בדיקה אם יש להגיש כתב אישום. עד למועד זה, טרם נתקבלה החלטת הפרקליטות.

המערערת הגישה אף היא תלונה במשטרה נגד המשיבה ביום 2/2/2010, בחשד להדחת עדים והגשת תצהיר כוזב, ואולם לא הובא ראייה, בנוגע לתוצאות תלונה זו.

5.         לאחר הגשת התלונה על ידי המערערת במשטרה, הזמינה האחרונה את המשיבה למשרד והתקיימה פגישה בה לקחו חלק בנוסף לשתיים, גם עו"ד מנאע. פגישה זו הוקלטה ותומללה, ואלה הוצגו כמוצגים בתיק. בסמוך לאחר מכן, שלחה המשיבה באמצעות בא-כוחה המייצגה בתיק, דרישה להשבת הכספים ששולמו לה, וכן להעברת נושאי הטיפול שנמסרו למערערת.

6.         המערערת הכחישה את טענות המשיבה. לגרסתה לא קיבלה כספים מהמשיבה; תפקידה הסתכם בניהול משרדו של עו"ד גנות; לא הציגה עצמה כעורכת דין; מעולם לא התיימרה ליתן טיפול משפטי וזה ניתן למשיבה באמצעות עורכי הדין במשרד: עו"ד גנות ועו"ד הגב' מנאע.

המערערת טוענת עוד, שכול התלונה והתנהלות המשיבה באה בתגובה לדרישת ערכי הדין לשאת בשכר טרחתם, בגין הטיפול המשפטי שניתן לה, ואכן באוקטובר 2009, לאחר הגשת התביעה על ידי המשיבה הגישה עו"ד מנאע תביעה כנגד המשיבה לתשלום שכר טרחת עורך-דין.

פסק הדין של בית משפט השלום:

7.         בית משפט השלום, לאחר שמיעת מספר לא מבוטל של עדים והצגת ראיות נוספות, קבע על סמך הראיות שהיו בפניו, תוך ניתוח מפורט ודווקני של המסמכים והעדויות שהוצגו לו, ולאחר ששקל את כלל הראיות - כהגדרתו - "ברמה הדרושה במשפט אזרחי", כי גב' קזמוז העבירה לגב' אלבז כספים לצורך טיפול בענייניה, כאשר האחרונה יוצרת אצל המשיבה מצג שגוי לפיו היא עורכת דין, ולמצער לא דואגת לתקן את הרושם שנוצר אצל המשיבה, ותוך שהמערערת הייתה מודעת לאותו מצג.

            בית המשפט קבע עוד, כי מעבר להיות המערערת בתפקיד של מנהל משרד ובעלים של הדירה שם נמצא המשרד, פעלה המערערת גם במישור המהותי (סעיף 19 לפסה"ד).

בית המשפט קבע עוד, שהצגת מצג השווא בדבר היות המערערת עורכת דין, נעשה גם כלפי אחרים, כאשר חלק מהם העיד בבית המשפט.

לעניין הסכומים ששולמו למערערת (ראה סעיפים 40 ואילך בפסק הדין) שחלקם הועבר במזומן למערערת באמצעות שליחים מטעמה של המשיבה, בין היתר בשל קשיי ניידות של המשיבה, על אף גילה הצעיר, נימק בית המשפט מדוע נכון היה לקבל עדותם, תוך דחיית טענות המערערת בדבר העדר מהימנות, וזאת בין היתר, בהעדר הצגת ראיות סותרות מטעם המערערת, על אף שטענה כי כנגד אחד העדים, יש בידה קלטת בה הודה האחרון שהוא יודע שהמערערת אינה עורכת דין. קלטת כזו לא הוצגה.

בשל הזהירות הרבה בה נקטה הערכאה הדיונית, לא הכיר בית המשפט אלא בחלק בלבד של הסכומים ששילמה המשיבה לטענתה למערערת.

8.         בית משפט השלום סקר את העדויות אחת לאחת, בחן את הראיות השונות תוך התייחסות פרטנית מרבית, והנמקה מדוע הגיע לתוצאה אליה הגיע, תוך מתן אמון לעדי המשיבה, אך בזהירות רבה, ותוך בחינת ראיות צולבות. יש התייחסות מפורטת גם לקלטת שהוקלטה במשרד עו"ד גנות לאחר שהמשיבה הגישה תלונה במשטרה נגד המערערת.

            בית משפט השלום עמד על התמיהות בנוגע למערכת היחסים העסקית שבין המערערת לעו"ד גנות, כאשר היא כאמור לא קיבלה שכר מעו"ד גנות והוא לא שילם דמי שכירות.